עו"ד נשיא מרדכי שולט בכלל ההליכים הקשורים בדיני משפחה אשר מטבעם הם מורכבים משפטית ורגשית:
המורכבות המשפטית – נעוצה בעובדה שעורך הדין נדרש לשלוט לעילה ולעילה בחוקים, תקנות, ופרוצדורות אזוטריות הדורשות ידע והכשרה נרחבים.
המורכבות הרגשית – בהליכי משפחה לא אחת אנו עסקים בעניינים שבלב: בהורים מבוגרים, במשפחה שמתפרקת, בניכור הורי; כולם הליכים הגובים מחיר רגשי כבד עד שפעמים לא נותרים כוחות נפשיים הנדרשים להם.
לאור מורכבות הנושא לא מומלץ להתמודד עם הליכים אלה לבד – יחדיו בטח ננצח.
בישראל ישנם הליכים הנידונים בבית המשפט לענייני משפחה ועניינים הנדונים בביה"ד הרבני – הבחנה זו חשובה מאוד בתחום דיני המשפחה ועו"ד נשיא מרדכי מצטיין בכך ועושה שימוש נכון לטובת צרכי הלקוח.
בית הדין הרבני – בית הדין הרבני פוסק בהתאם להלכה הדתית ולו יש סמכות ייחודית לדון בתביעת גירושין וכתובה. בנוסף, בית הדין הרבני יכול לקבל סמכות לדון בנושאים אחרים שמקומם בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה במקרים שהוגש לו תביעה כרוכה. קרי, תביעה בה נכרכה תביעת הגירושים עם נושאים אחרים שכאמור הסמכות בעניינם נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, כגון חלוקת רכוש. חשוב להבהיר שלא כל נושא ניתן לכרוך וכתב תביעה הכרוכה המוגשת לבית הדין הרבני, נדרשת להיות כריכה כנה.
בבית המשפט לענייני משפחה – למעט ענייני גרושים וכתובה של נשואים כדמו"י (כדת משה וישראל), לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון כמעט בכלל ההליכים הקשורים בענייני משפחה ובניהם: מזונות ילדים, חלוקת רכוש, זמני שהות, ניכור הורי, צוואות, ירושות, אפוטרופסות ועוד.
כפי שניתן להבין, חלוקת הסמכויות בין בית המשפט לענייני משפחה לבית הדין הרבני אינו ברור וחד. כאמור, ישנו מצב בו ניתן להגיש בנושא מסוים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לחלופין להגיש אותה כתביעה כרוכה לבית הדין הרבני.
היות ובית הדין הרבני פוסק בהתאם להלכה ובית המשפט פוסט בהתאם לחוק ולדין, אזי לא תמיד הפסיקה תהיה דומה. מכאן, עו"ד נשיא קובע אסטרטגיה מיטבית באילו מקרים כדאי להגיש את התביעה לבית המשפט ומתי נכון להגיש את התביעה לבית הדין הרבני.
בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, קודם להגשת תביעה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם – חובה להגיש לבית המשפט לענייני משפחה ו/או לבית הדין בקשה לישוב סכסוך.
לאחר הגשת הבקשה, תיקבע פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע שליד בית המשפט. מטרת החוק לעודד משפחות לבדוק אפיקים אחרים ליישוב הסכסוך ביניהם, טרם פניה להליך המשפטי.
בהליך ישוב הסכסוכים ניתן יהיה ליישב את הסכסוכים בין בני הזוג תוך יצירת הסכם גירושים, חלוקת רכוש, זמני שהות וכיוצא בזה.
לאור האמור, מומלץ ביותר להגיע להליך זה מצויד בידע מקדים ובליווי עו"ד שיסייע בקבלת החלטות.
גבר ואישה יהודים שרוצים להתגרש בישראל, יכולים להתגרש באמצעות בית הדין הרבני בלבד. גם זוג שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה ללא צורך בפנייה לבית הדין הרבני.
בבית הדין הרבני ניתן להתגרש בשני מסלולים: גירושים בהסכמה וגירושים ללא הסכמה.
כדי שהגירושין יבוצעו בהסכמה, על הצדדים להגיש לבית הדין הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או לצרף הסכם גירושין לצורך אישורו על ידי בית הדין יחד עם הבקשה לגירושין.
במועד הגשת הבקשה לגירושים בהסכמה, מזכירות בית הדין תקבע מועד לאישור ההסכם (גם אם ההסכם אושר כבר בבית המשפט לענייני משפחה).
לדיון בעניין אישור ההסכם צריכים להגיע בני הזוג ללא ליווי, מלבד עורכי דינם או טוענים רבניים מטעמם (אם הם מיוצגים).
בית הדין יבדוק אם הסכם הגירושין אינו מעורר קשיים הלכתיים ויאשר את ההסכם. אם ההסכם לא אושר בבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין ייתן לו תוקף של פסק דין. לאחר אישור הסכם הגירושין יש לבקש מהמזכירות לקבוע מועד לסידור הגט.
כאשר אין הסכמה של שני בני הזוג להתגרש, הצד שמעוניין להתגרש נדרש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני תוך פירוט עילה מספקת בגינה הוא מבקש להתגרש. לתביעת הגירושין ניתן לכרוך עניינים שקשורים לגירושין כמו מדור, משמורת, מזונות אישה, חלוקת רכוש, הסדרי ראיה ועוד.
הכתובה הינה שטר התחייבות בו הבעל מתחייב לאישה במעמד הנישואין שבמקרה וחלילה הוא יבקש להתגרש ממנה, אזי האישה תהיה זכאית לקבל את הסכום עליו התחייב האיש בכתובה.
ככל ואכן חיי הנישואין עלו על שרטון שלא באשמת האישה, ישלם הבעל לאשתו את סכום הכתובה: עיקר ותוספת.
ישנם מיקרים בהם האישה לא תהיה זכאית לכתובתה ובניהם: אישה בוגדת, אישה שעוברת על דתה, אלימות כנגד הגבר, אישה מורדת, אישה שעשתה מעשה כיעור וכ"ו.
החוק בישראל מחייב הורים לדאוג לצורכי ילדיהם הקטינים. במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, נושאים ההורים במזונות ילדיהם בהתאם להסכם ביניהם, או לפי הכרעת הערכאה המוסמכת.
גובה תשלום מזונות הילדים משתנה בהתאם למספר פרמטרים ובניהם: גיל הילדים, צורכי הילדים, יחס ההכנסות של ההורים, הסדרי המשמורת והסדרי השהות של הילדים ושיקול דעת של בית המשפט.
עד לפסק דין פס"ד 919/15 פלוני נ' פלונית, חובת המזונות הייתה על האב והוא זה שהיה משלם את דמי המזונות לאם.
בפס"ד בע"מ 919/15 קבע בית המשפט העליון את ההלכה החדשה בה נקבע כי במקרה שבו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל 6, גובה המזונות יקבע על פי רמת ההשתכרות של שני ההורים.
על פי ההלכה היהודית, אישה נשואה שהכנסותיה לא מספיקות לצורכה, זכאית למזונותיה מבעלה כל עוד קשר הנישואין עומד בתוקפו (אלא אם כן האישה בגדה בבעל, עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת וכיוצא בזה).
המזונות משולמים לאישה עד מועד הגירושין או עד מתן פסק דין לגירושין על ידי בית הדין הרבני.
כאשר בני זוג שיש להם ילדים משותפים רוצים להיפרד, עליהם לקבוע מה יהיו הסדרי המגורים והלינה של הילדים – הסדרים אלה מכונים "הסדרי משמורת" או "זמני שהות".
בהיעדר הסכמה, כל אחד מההורים יכול לפנות לערכאה השיפוטית המוסמכת ולהגיש תביעה בעניין הסדרי המשמורת.
מקרה בו המשמורת ניתנת רק לאחד ההורים בעוד ההורה השני מקבל הסדרי שהייה. במסגרת זו לרוב יקבע ביקור אחד או שניים בשבוע אצל ההורה הלא משמורן – עם או בלי לינה; וכן כל שבת שנייה לסירוגין וכן יכללו זמני שהייה בחגים ובחופשות.
מקרה בו שני ההורים הינם המשמורנים של ילדיהם והם משתתפים באופן שיווני בגידול הילדים והטיפול בהם.
הפרמטרים שהוכרו בפסיקה לקבלת משמורת משותפת כוללים בין היתר: תקשורת טובה בין ההורים, קירבת מקום המגורים, שיתוף פעולה מלא בין ההורים ומסוגלות הורית טובה.
משרדו של עו"ד נשיא עוסק רבות במצב שבו ההורה אחד (המנכר) מסית את הילדים כנגד ההורה השני (המנוכר) עד לכדי נתק בין הילדים להורה המנוכר.
לניכור הורי ישנם תסמינים רבים הבאים לידי ביטוי בהתנהגות הילד המנוכר ובניהם: ביזוי והכפשת ההורה המנוכר, הפניית ביקורת לא מציאותית ומוגזמת כלפיו, שימוש במילים ושפה שאינם אופייניים לילד בגילו, קבלת תמיכה ללא עוררין מההורה המנכר, ההורה המנכר ייתפס ויתואר כטוב וההורה המנוכר כרע, הילד אינו מגלה רגשות חרטה על הפגיעה בהורה המנוכר.
כיום בית המשפט נותן עדיפות לטיפול בתופעת הניכור ההורי ומניעתה כאשר המטרה העיקרית היא למקסם את טובת הילד. בין יתר הדברים בית המשפט מסתייע בעובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ומומחים התנהגותיים נוספים אשר מסיעים הן להורים והן לילדים לזהות את מוקדי הבעיות תוך מתן הדרכה הורית, טיפול ריגשי ופסיכולוגי לכלל המעורבים בבעיה.
היה וההורה המנכר מתעלם ו/או מסרב לשתף פעולה עם החלטות בית המשפט ו/או עם החלטות הגורמים המטפלים, במטרה להגן על טובת הילדים בית המשפט עלול להפעיל סנקציות כואבות על ההורה המנכר – החל ממתן קנסות ועד להוצאת הילדים מחזקתו של ההורה המנכר, תוך העברתם לחזקתו של ההורה המנוכר.
במסגרת הליך הפירוד, הצדדים נדרשים לפרק את המשפחה וכן את הרכוש הקשור בה. מדובר בהליך כלכלי הטומן בחובו מעורבות ריגשית גדולה מכמה סיבות ובניהם: הראשונה, לעיתים יש צד שמאמין שעיקר הרכוש נצבר בזכותו בעיקר ולצד השני – תרומה זניחה בלבד. בנוסף, אנשים מפתחים סנטימנטים לרכוש ומכאן הם מתקשים לחלוק אותו בטח ובטח מתקשים להעביר אותו לאחר.
באין הסכמה בין הצדדים לאופן חלוקת הרכוש עליהם לפנות לבית המשפט שימנה אקטואר לטובת שיערוך הרכוש המשותף כך שיוכל לאזן את חלוקת המשאבים בין הצדדים בהתאם לחוק יחסי ממון או לפי חזקת השיתוף והכל כפי הנדרש.
בדיני המשפחה ישנם הסכמים רבים ומגוונים שחלקם מבוצעים בכתב וחלקם מתקיימים בהתנהגות. להלן רשימה חלקית של הסכמים בתחום זה: הסכם גירושים, הסכם שלום בית לחלופין גירושים, הסכם ממון לידועים בציבור, הסכם ממון טרום נשואים, הסכם הורות משותפת ועוד.
לעו"ד נשיא מרדכי מיומנות רבה בהסדרת מערכות יחסים בין בני זוג באמצעות הסכמים / חוזים כתובים או בהדרכה למשמעות החוזית ובקבלת החלטות שבהתנהגות.
עורך דין נשיא בונה במשותף עם הצדדים את החוזים התואמים לחוק, לדין ולרצון הצדדים באמצעות הסכמים שנרקמים קודם לנשואים (לדוגמה: הסכם רכוש) אם באמצעות הסכמים שנחתמו ביום הנשואים (כגון: כתובה) אם בהסכמים שיחתמו במהלך הנשואים (כגון: רכישת דירה) ואם באמצעות הסכמים שיחתמו טרום גירושין (הסכם גירושין, הסכם שלום בית).
לטובת קיום הסדרים איכותיים עו"ד נשיא מביא לידי ביטוי את ידיעותיו הרבות בחוקים ובדינים הקשורים ביצירת הסכמים במשפחה ובניהם: דיני משפחה, בדיני המקרקעין, דיני חוזים, ירושה ועוד.
יש לזכור, מאחר והסכמים הקשורים במשפחה רגישים והשפעתם גורפת על כלל המשפחה, אזי הסכמים אלה נדרשים לעבור תחת עיניהם הבוחנות של בתי המשפט ו/או בתי הדין כך שיקבלו תוקף משפטי מחייב.
ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים, אך יש ביניהם מערכת יחסים זוגית בדומה לבני זוג נשואים.
להלן תנאים המלמדים כי מדובר בזוג הנכנס לקטגוריית ידועים בציבור: ראשית, הצדדים מקיימים ביניהם קשר זוגי בעל אופי מחייב. שנית, הצדדים מקיימים משק בית משותף. שלישית, הצדדים מוכרים על ידי המשפחות והחברים כבני זוג, מבלים את מרבית זמנם ביחד וכיוצא בזה.
בקיאותו של עו"ד נשיא בהכנת הסכמים המסדירים את זכויותיהם וחובותיהם הכלכליים והמשפטיים של ידועים בציבור מביא למיקסום צורכי בני הזוג, כך שהם יוכלו להגשים באופן מיטבי את תפיסת עולמם על חייהם המשותפים וגם על חייהם לאחר הפרידה.
צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו. ההחלטה האם לערוך צוואה נתונה בידיו של כל אדם לפי רצונו.
החוק קובע 4 דרכים אפשריות שבהן אדם יכול לערוך צוואה, כך שיהיה לה תוקף משפטי מחייב: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
רק באמצעות צוואה הנכתבת בהתאם לכללי החוק, יכול אדם להיות בטוח כי לאחר מותו ייעשה ברכושו בדיוק לפי רצונו.
כאשר אדם לא עושה צוואה או צוואתו מתבטלת, אזי בעת מותו רכושו מחולק בהתאם לחוק הירושה הקובע כללים מי הירשים ומה חלקם בירושה.
הכלל הוא כי פסול דין או אדם שלא מבין בטיבה של צוואה או קטין – אינם כשירים לכתוב צוואה. וכך נקבע בסעיף 26 לחוק הירושה: "צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".
כל אדם רשאי להגיש התנגדות למתן צו קיום צוואה בתנאים הבאים: ראשית, הוגשה בקשה למתן צו קיום צוואה ופורסמה הודעה על כך בעיתונות וברשומות. שנית, טרם ניתן צו קיום צוואה.
ישנן מספר סיבות בדינן ניתן לבקש ביטול צוואה ובניהם:
הצוואה אינה צוואתו האחרונה של המוריש.
הצוואה לא משקפת את רצונו האמיתי של המוריש.
הצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת, לחץ, איום או אונס.
אחד היורשים שמופיעים בצוואה, היה נוכח בזמן עשייתה.
עורך דין נשיא מרדכי מוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך שמטרתו להוות חלופה למינוי אפוטרופוס. זהו מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר, לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו. מיופה הכוח יהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לענייניו בעצמו. ייפוי כוח מתמשך יכול להתייחס לעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים – או רק לחלקם.
לעומת ייפוי כוח מתמשך, אשר מבוצע על ידי המבקש עצמו, בזמן שהוא כשיר לקבל החלטות ובפני עורך דין מוסמך לכך, אפוטרופסות מבוצעת על ידי בני המשפחה, כאשר האדם כבר לא כשיר לקבל החלטות ובאמצעות בית המשפט.
לאור האמור, יש לפנות כבר עכשיו לעו"ד נשיא מרדכי המוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך וזאת במטרה לבצע ייפוי כוח מתמשך על ידי האדם עצמו, לפי רצונו וצרכיו.
