אנו רוצים להאמין שבני האדם הגיוניים ורציונליים ומכאן – אלו גם הכלים דרכם אנו מנסים לנתח ולהבין את התנהגותם.
הדבר מתחזק במהלך לימודי מנהל העסקים והמשפטים – שם שוב ושוב חזרו על המשפט שהאדם הוא יצור רציונאלי.
לדוגמה: לא פעם, בעולם המשפט, מסבירים את מוטיב העונש על בסיס רציונלי. קרי, ההגיון אומר – אדם לא יעבור על החוק, כאשר עונש כבד בצידו.
אפס, המציאות מוכיחה אחרת.
להלן דוגמה מהחיים:
אב טוען שהוא אוהב מאוד את ילדיו ומוכן לעשות רבות עבורם. יש להדגיש – שמצבו הכלכלי טוב ; לדבריו, ללא ילדיו חייו אינם חיים.
ברם, בכל דיון הנוגע למזונות ילדיו, אותו אב אוהב ומסור, עושה ככל שביכולתו לשלם פחות מכפי הנדרש בפועל.
יתרה מכך, גם את החלטות בית המשפט, לפחות בנושא זה – אין הוא מקיים כדבעי. תמיד יחפוץ לשלם פחות כמה אגורות.
ידוע לאב, כי הילדים מודעים להתנהגותו, דבר הפוער תהום עמוקה בין רצונם להיפגש עימו ורצונו העז להיפגש עימם.
כמו כן, ידוע לאותו האב, כי האמא מעבירה את הכסף לילדים ולטובתם בלבד.
על זו הדרך, ידוע לאב שהילדים זקוקים לכסף למחייתם.
אז, מדוע האב לא שמח לשלם את מזונות ילדיו, ילדים שהוא כל כך אוהב?
מכאן, כמו פעמים רבות, שוב אין אני יכול להסביר את התופעה על דרך ההגיון?
במילים אחרות – איך אבא בעל אמצעים – דבר עליו אין עוררין, נלחם על כל אגורה שחוקה בנושא מזונות ילדיו ואף בוחר לשלם פחות מכפי שנקבע על ידי הרשות?
הרי, הרציונאל חושב בדיוק ההפך- אבא בעל משאבים ישמח להעניק לילדיו מזונות ראויים;
המסקנה הרציונאלית היחידה שלי היא – שעסקינן, כמו בדרך כלל, בבעיה אמוציונאלית.
מבחינה רציונאלית יש אפשרות לשני פתרונות אמוציונאליים: או שהאב קשור אמוציונאלית לכספו או שהאב לא קשר אמונציונאלית לילדיו.
כך או כך, בדרך רציונאלית אנו מתעדים לבצע את הדברים הבאים:
ראשית, באופן אמוציונאלי נפנה בבקשה כנה להגדיל את מזונות הילדים.
שנית, באופן רציונאלי נפתח תיק הוצל"פ על חוב המזונות שנצבר.
כעת נקווה שהרציונאל והאמוציונאל של האב יתאחדו- האב האוהב יראה את אהבתו גם בדרך של תשלום מזונות ראויים לילדיו האהובים.
