ליטיגציה – מלכת המשפט
Litigation
זהו תחום הממוקם בעיני רבים כחוד החנית של עולם המשפט. עיקר עבודת הליטיגטור עוסקת – בהידיינות משפטית למול ערכאות שיפוטיות.
הליטיגטור נדרש בידע ומומחיות רבה בחוק, בדין, בפסיקה עדכנית, בניהול משא ומתן ובהכרת הפרוצדורות והתקנות באופן מיטבי.
כליטיגטור, עו"ד נשיא מכין אסטרטגיה התואמת את כתבי הטענות, פועל לאיתור נקודות חולשה אצל הצד שכנגד, עושה שימוש יעיל בראויות שלפניו, שולט באופן מיטבי באומנות הדיבור (רטוריקה) ובתורת הפרשנות והכל לטובת קבלת פסק דין המטיב עם הלקוח אותו הוא מייצג.
משרדנו עוסק במספר קטגוריות בתחום הליטיגציה אזרחית: חוזים, נזיקין, לשון הרע ועשיית עושר ולא במשפט.
חוזים
זהו מערך הסכמות בין צדדים המעוניינים ליצור מערכת יחסים משפטית מחייבת.
חוזה מחייב נדרש במספר פרמטרים, כך שיהפוך לחוזה מחייב: הצעה, קיבול, גמירות דעת (הבנה והסכמה על תנאי החוזה) ומסוימות (מערך נתונים בלעדיהם החוזה חסר, כך שאינו ניתן להשלמה).
כידוע, ישנם מגוון סוגי חוזים הדורשים הבחנה ודיון נפרד, כגון: חוזה אחיד – הכפוף לחוק החוזים האחידים, הסכם ממון (חוזה העוסק בחלוקת רכוש ) והנדרש באישור בית משפט ו/ או בית דין ועוד.
עיקרון מרכזי בדיני חוזים הוא – עיקרון חופש החוזים. קרי, הצדדים חתמו על ההסכם מתוך רצון והבנה מלאה. מכאן, בית משפט ייתן הגנה לנפגע מהחוזה אם וכאשר תנאים אלה לא מולאו. הגנות אלה ממוינות לקטגוריות הבאות: טעות – החותם על החוזה טעה בהבנת החוזה, הטעיה – צד אחד הטעה צד שני ובכך הצליח להחתימו, עושק – צד אחד עשק צד שני תוך ניצול מצוקתו וכפיה –צד אחד כופה את החוזה על צד שני.
נזיקין
עסקינן במערך דינים, שהעיקרון בהם הוא להשיב את המצב לקדמותו. קרי, זהו מערך משפטי השואף לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו על ידי המזיק. מכאן, בתחום הנזיקין נדרשים להתקיים מספר פרמטרים מרכזיים: מזיק, ניזוק, נזק וקשר סיבתי, שמשמעותו הוכחת הקשר בין המזיק לנזק שנגרם לניזוק. בנוסף, מפרמטרים אלה ניתן ללמוד, כי נזק הוא מרכיב חיוני בתביעת נזיקין.
בפקודת הנזיקין מפורטים העוולות בגינם ניתן לתבוע את המזיק ובניהם: תקיפה, כליאת שווא, הסגת גבול, היזק על ידי כלב, מטרד יחיד ומטרד ציבורי, גרם הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועוד.
לשון הרע
לשון הרע הוא דבר, שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
חוק לשון הרע מאפשר לנפגע לתבוע עד 50 אלף ₪ ללא הוכחת נזק ועד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק – אם לשון הרע באה במטרה לפגוע.
לתביעת לשון הרע ישנן מספר הגנות שמטרתם להגן על הפוגע, בניהם: אמת דיברתי והגנת תום הלב.
עשיית עושר ולא במשפט
מצב בו צד אחד מתעשר על חשבונו של הצד השני וללא הצדקה. לדוגמה: פלוני לקח את רכבו של אלמוני וללא ידיעתו ביצע ברכה שליחויות בתשלום. משמעות הדבר, שהרווח של פלוני נבע גם מהשימוש ברכב של אלמוני. מכאן, לאלמוני עומדת טענה עשיית עושר ולא במשפט. קרי, פלוני עשה את כספו שעל חשבונו של אלמוני מבלי ידיעתו ובניגוד לדין.
